#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ברכת הפירות?	"אומר בורא פרי העץ, בין על שבעת המינים בין על שאר פירות (מ""ב ס""ק א')"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מברך הבורא כמו המוציא?	"כ""כ המג""א (ס""ק א', ומובא בביה""ל ד""ה בורא), וביאר המחה""ש דהוא לשון עבר לכו""ע, ובהמוציא מכניסין עצמינו למח' אמוראים כדי שלא לערב השני ממי""ן (תוס' ברכות ל""ח ע""ב) [ועי' מש""כ לעיל (סי' קס""ז סעי' ב') עוד טעמים להמוציא, ודון מינה ואוקי באתרא]<br> "	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה קבעו ברכה בפנ""ע על יין?"	"כתב המ""ב (ס""ק ב') מפני שיין סועד ומשמח, וכ""כ רבינו יונה והראבי""ה [אכן, מעורר הר""י באק דמגמ' ברכות (ל""ה ע""ב) משמע דהעיקר טעם לקבוע ברכה בפנ""ע הוי מה שסועד, והגמ' הוסיף דיין ג""כ משמח רק ליישב הפסוק, וכן משמע ממאירי דרק כתב הטעם דיין סעיד ולא משום משמח, וכן מסיק קונטרס יין הטוב (סי' א') דלמסקנא סגי במסעד סעיד לחוד, ואף דמצינו באיזה ראשונים ואחרונים דנקטו גם הטעם דמשמח צריך לדחוק דלאו דוקא הוא, והביא ראיה מרבינו יונה דהקשה למה לא תקנו ברכה בפנ""ע על תמרים מפני שהם מסעד סעיד [והם אינם משמחים] {ויש שרצו לדייק מתיבת ""אלא"" דצריך גם משמח, וזה אינו דאי דייק תיבת אלא שהגמ' חוזרת הול""ל אלא יין סעיד ומשמח שמן אינו סעיד ואינו משמח אלא על כרחך הגמ' מחלק בין יין ופת לפרש הפסוק}], ולענין מיץ ענבים רוב הפוסקים ס""ל דברכתו בפה""ג אפי' כשאינו ראוי לבא לידי יין [ורשז""א (מנח""ש סי' ד') ביאר מפני שהיה ראוי להיות יין, ולפי הנ""ל מיושב היטב דא""צ התנאי דמשמח רק התנאי דמסעד סעיד (יין הטוב סי' ב')]"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על יין 1) חי 2) מבושל 3) תוסס?	"1) בפה""ג 2) רש""י ותלמידו ר' שמעיה [וכ""כ רבינו ירוחם בדעת הרמב""ם] ס""ל דברכתו שהכל, אבל שאר הראשונים ס""ל בפה""ג [בין אם בישל היין בין אם בישל הענבים (מ""ב ס""ק ד')] 3) כתב הרשב""א (בב""י) דברכתו בפה""ג דאמרינן (ב""ב צ""ז ע""ב) סוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום [ויש מחמירים דצריך להמתין ג' ימים (עי' מ""ב לקמן סי' ער""ב ס""ק כ""ב)]"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שזב מעצמו מן הענבים?	"אפ""ה ברכתו בפה""ג (פמ""ג א""א א', מ""ב ס""ק ג'), ודלא כחמד משה דס""ל דמשקה היוצא מעצמו לא מקרי משקה."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין שנתערב בה 1) מים 2) דבש ופלפלין 3) שכר 4) שאר משקין שפוגמים הטעם?	"1) ברכתו בפה""ג אם אחד בששה יין (מ""ב ס""ק י'), אמנם ביין חלשים צריך להיות יין יותר כדי שלא יבטלו טעם היין (ביה""ל סד""ה מברך, ערוה""ש סעי' י""ג), אמנם מבואר ממ""ב (ס""ק י') דצריך עוד תנאי מלבד החשש שבטל הטעם גם צריך להיות דרך מזיגה, העולת תמיד ס""ל דאם מוסיף מים כל שהו ליין כשאינו דרך מזיגתו ברכתו שהכל, אכן להלכה קיי""ל כהפמ""ג דמשמע כל זמן שיש בו רוב יין אע""פ שאין דרך מזיגתו ברכתו בפה""ג [ובלבד שיש בו גם טעם יין], וא""כ בזמנינו שקשה לידע מהו דרך מזיגה לעולם צריך רוב יין דאז ברכתו בפה""ג אפי' כשאינו דרך מזיגה וכמ""ש בשכר (יין הטוב סי' ד') {וממילא בסתם יין קשה לידע כמה מים יכול להוסיף בו דשמא יש בו כבר מים הקרוב לרוב, אבל בקאליפורניא יין בודאי הם לא הוסיפו בו שום מים וא""כ יכול להוסיף מים כל זמן שיש בו רוב יין (שמעתי מר' נסים שלום)} 2) כמו מים [וה""ה בכל משקין שמשביח טעם היין (ביה""ל ד""ה ואם)] 3) אם רוב יין מברכים בפה""ג אע""פ שנשתנה טעמיה וריחיה אפ""ה היין עיקר (מ""ב ס""ק ה'), ובלבד שלא נתבטל טעם היין (מ""ב ס""ק ט'), [והגר""א ס""ל דדינו כמים (מ""ב ס""ק י'), אבל בביה""ל (ד""ה מברך) כתב דרוב אחרונים ס""ל דתלוי ברוב, ואם יש בה רוב שכר לכתחילה יברך שהכל ובדיעבד יצא בבפה""ג [ולגבי ברכה אחרונה ישתה תחילה רביעית יין כדמבואר לקמן במ""ב (סי' ר""ח ס""ק ע""ב)], ועוד כתב הביה""ל דביין חלש אפי' הגר""א מודה דברכתו שהכל], ומיירי ביין חי א""נ אפי' במזוג אבל כשמצטרף השכר עם המים שביין לא יבטל היין בששה (ביה""ל ד""ה אם) 4) אם נפסד טעם היין ברכתו שהכל (מ""ב ס""ק ז')"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין מיני שכר?	"המג""א (ס""ק ג') הביא מהש""ך דדוקא שכר תאנים, אבל מבואר מהתשב""ץ דכל המינים שוין (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ח'), אכן כתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דשכר שלנו מבטלין טעם היין ולא מהני רוב יין."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יין נסך שנתערב 1) במים 2) בשאר משקים, מה דינו?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-115784a58510e8153ec0f759ffa197231103b568.jpg"">"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי גוי שנגע יין שנתערב במים או בשאר משקין?	"קיי""ל כהרמ""א ביו""ד (סי' קכ""ג סעי' ח') דדינו כמו יין נסך שנתערב בהם, אבל התשב""ץ ס""ל דתלוי אם ברכתו בפה""ג ולפיכך אם יש רוב שכר אין ברכתו בפה""ג ואינו אסור ולא קיי""ל כהתשב""ץ (שעה""צ ס""ק י""ד) "	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מהל' חלה (יו""ד סי' שכ""ד סעי' ט') דאמרינן דכל זמן שיש טעם דגן חייבת בחלה אע""פ שרובן אורז?"	"תי' הט""ז (ס""ק א') דשאני התם דאורז הוי פטור ממילא אזלינן בתר טעם של החיוב משא""כ בשכר שנתערב ביין שניהם מחויבין בברכה ראשונה."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בווערמיט וויין [שהוא מר]?	"החיי""א ס""ל דברכתו בפה""ג, והפמ""ג מסתפק אם מברך עליו כלל (ביה""ל ד""ה שהוא)"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במיץ ענבים שנתערב במים?	"דינו כיין דצריך ב' תנאים, א' יש בו טעם יין, ב' דרך מזיגתו [או רוב יין אפי' כשאינו דרך מזיגתו וכמ""ש הפמ""ג], ורוב הפוסקים ס""ל דיכול להיות רוב מיץ ענבים, אבל רשז""א (מנח""ש סי' ד') היה חושש שנתבטל הטעם מיץ ענבים בפחות מזה, וממילא במיץ ענבים light שיש בו רק 65 אחוזים של מיץ ענבים, לפי רוב הפוסקים עדיין ברכתו בפה""ג אבל לפי רשז""א יש לחוש שמא אין בו טעם יין ואינו יכול לברך עליו בפה""ג {ופשוט דאין להוסיף מים מעצמו למיץ ענבים שהוא כבר לקח דשמא הוסיפו בו כבר מים עד קרוב לרוב}, ואפי' לגבי ברכה אחרונה אע""פ שרשז""א היה חושש שהמים אינו מצטרף לשיעור מעין שלש היינו כשרובו מים אבל כשרובו יין מבואר במ""ב בהל' פסח (סי' תנ""ג ס""ק י""ד) דהמיעוט נתהפך לרוב ויכול לברך מעין שלש על רביעית אחת (יין הטוב סי' ה') [ועי' לקמן בסי' ר""ד בענין מיץ ענבים משוחזר]"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ' ב""ק (ל' ע""א) הרוצה להיות חסיד יקיים מילי דברכות?"	"1) הא""ר (ס""ק א', ומובא בערוה""ש סעי' ב') פי' דמדינא יוצא הכל בברכת שהכל אבל החסיד ילמד לברך כל ברכה וברכה בפנ""ע, וכן הביא מהאריז""ל דהמברך שהכל על הכל הרי זה בור (שע""ת סוף הסימן)<br>2) הערוה""ש (סעי' ב') פי' דמדינא אמרינן ספק ברכות להקל, אבל החסיד יעשה כל טצדקי להוציא עצמו מידי ספק, כגון אם מסופק אם בירך בורא נפשות יאכל עוד כזית ולברך בודאי, וכן אם מסופק אם ברכתו בפה""א או בפה""ע יברך השני ברכות על דברים אחרים, והערוה""ש לקמן (סעי' ה') כתב דחסיד ג""כ לא יאכל ספק שיעור כזית או לא ישתה בין כזית לרביעית."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה לספק ברכה?	"כתב הערוה""ש (סעי' ג') דיכול לברך בריך רחמנא וכו', אבל יש מפקפקין דגם בזה יש חשש ברכה לבטלה, ועי' מש""כ לקמן סי' ר""ט"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כדי שתיית רביעית?	"כתב הערוה""ש (סעי' ו') שהוא כדי לשתות רביעית בשנים שהוא דרך ארץ, ולהפסיק מעט ביניהם, ולשתות בנחת, ועי' מש""כ לקמן סי' ר""י"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל שלג או ברד או כפור, האם שיעורו רביעית או כזית?	"כתב הערוה""ש (סעי' ט') דהוא אוכל ושיעורו כזית"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דבר מצטרף לשיעור כזית לעל המחיה?	"כתב הערוה""ש (סעי' י') דדוקא דבר הנבלע בתוך המאכל מצטרף לעל המחיה ולא גוש העומד בפנ""ע."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין צימוקים?	"הוי יין וברכתו בפה""ג, אמנם כתב הערוה""ש (סעי' ט""ו) דלפי הרמב""ם והרי""ף זהו דוקא אם יצא מעט יין מתוך הצימוקים ומתמיה על מנהג העולם לברך בפה""ג אפי' כשאין בהם לחלוחית כלל, ומיישב (בסעי' ט""ז) דזה תלוי על המח' ראשונים אם טעם כעיקר מן התורה, שרש""י והרמב""ם ס""ל דהוא מדרבנן וזהו שיטת הרמב""ם והרי""ף דס""ל דצריך מעט לחלוחית מתוך הצימוקים, אבל אנן סמכינן על ר""ת והראב""ד דס""ל טעם כעיקר מן התורה וא""כ אפי' אם אין יוצא לחלוחית כלל הוי יין וברכתו בפה""ג."	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקוניאק?	"ברכתו שהכל דנעשה מאדי בישול יין (פסק""ת אות ב')"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין קרוש?	"הב""י הביא מארחות חיים שארופי [ופי' ברכ""י (ס""ק ב') שהוא מיץ ענבים שנקרש, ומבואר בתשובת הר""ן (סי' ה') דהוא נקרא דב'ס דהוי כמו דבש עב מאד ואינו דומה כלל ליין קרוש מחמת קור, עי' קונטרוס יין הטוב (סי' ז')] ברכתו שהכל, והפמ""ג (פתיחה אות י""א בתנאי שני) מסתפק ביין הקרוש מחמת קור אם ברכתו בפה""ג או בפה""ע, {ופשוט דיש לחלק בין זה לארופי} ויש בזה אריכות בספרים (עי' מ""ב דרשו, שערי הברכה פי""ח הע' ט', פסק""ת אות ג'), {ונראה דהעיקר ככה""ח (ס""ק י""ד) דברכתו בפה""ג, אבל יש מקום להחמיר לצאת מידי ספק}"	סימן רב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור גמר פרי 1) לענבים 2) חרובים 3) זיתים 4) תפוחים 5) שאר פירות?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-407d7c8a41fdcc4e870dbe0c907c4cf2f7fa3ccc.jpg"">"	סימן רב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד קיי""ל במח' בין השו""ע והגר""א?"	"הביה""ל (ד""ה ושאר) כתב דראוי להחמיר כהגר""א ואין לברך בפה""ע אלא אם הגיע לעונת מעשרות, אבל אין למחות ביד המקילין כהשו""ע"	סימן רב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם נגמר הפרי?	"יברך בפה""א עד שיודע בודאי שנגמר הפרי דבדיעבד לעולם יוצא בפה""א {ואע""פ דקיי""ל דיוצא בדיעבד אף בבפה""ע, ועי' מש""כ בסוף הסימן} [ועדיין צריך ליזהר לגבי ברכה אחרונה אם היה משבעת המינים] (מ""ב ס""ק י""ד)"	סימן רב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על פרי מתוק קודם גמר פרי/אחר גמר פרי?	"קודם גמר פרי ברכתו בפה""א [דכל דבר שגדל באילן ואינו עיקר פרי ברכתו בפה""א (טור, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ב)], לאחר גמר פרי בפה""ע"	סימן רב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הפרי 1) מר מאד (שאינו ראוי אפי' ע""י הדחק) 2) מר מעט (וראוי ע""י הדחק) 3) מר מאד שחזר ומתקן באור 4) מר מעט שחזר ומתקן באור?"	"1) אין מברכין עליו כלל (שו""ע) 2) לפי השו""ע מברך ברכתו הראויה לה (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ז), אם לא נגמר הפרי בפה""א, ואם נגמר הפרי בפה""ע, אבל לפי החיי""א וספר עוללות אפרים לעולם מברך שהכל (מ""ב ס""ק י""ח), והביה""ל (ד""ה ושאר) משמע דס""ל כהחיי""א והעוללות אפרים {ואפשר משום דבודאי יוצא בשהכל} 3) עולה לשהכל אפי' אם נגמר הפרי (לחם חמודות, מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ט), אכן לפי העוללות אפרים והגר""א אם נגמר הפרי עולה לבפה""ע (שעה""צ ס""ק י""ט) [אכן, בפרי גמור ממש כשקדים לכו""ע עולה לבפה""ע] 4) אם הוא פרי גמור חוזר לבפה""ע, ואם לא נגמר הפרי משמע משעה""צ (ס""ק י""ח) דאינו עולה לבפה""א אלא נשאר שהכל "	סימן רב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגרעינים מתוקים?	"הם מחויבים בערלה, וכתבו תוס' (ברכות ל""ו ע""ב) ש""מ דברכתן בפה""ע (וכן פסק השו""ע), אבל הרשב""א חולק עליהם וס""ל דהוא ריבוי מאת פריו לרבות את הגרעינים דוקא לערלה אבל לעולם אינו פרי (וכן פסק הגר""א ס""ק ח'), ולפי רוב הפוסקים (פרישה, אבן העוזר, גר""א) בדעת הרשב""א ברכתו בפה""א, ודלא כהפר""ח דס""ל דברכתו שהכל (רע""א, שעה""צ ס""ק כ""ב), ופסק המ""ב (ס""ק כ""ג) דיברך בפה""א על גרעינים, ובדיעבד יוצא בבפה""ע (דה""ח), וה""ה אם בירך בפה""ע על העיקר פרי פוטר הגרעינים משום דהם טפלים לה (מ""ב שם, שעה""צ ס""ק כ""ג). והערוה""ש (סעי' כ""ד) הכריע דעל גרעינים שדרכן לאוכלם כגון מרמונים ותאנים יברך עליהם בפה""ע, ועל גרעינים שאין דרכן לאוכלן כגון של תפוחים ואגסים לא יברך אלא בפה""א או שהכל."	סימן רב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בגרעינים 1) מרים מאד 2) מרים שמתקן ע""י האור?"	"1) כיון שאינם ראוים לאכילה כלל אינו מברך עליהם כלל 2) הרשב""א ס""ל דברכתו שהכל, והקשו האחרונים למה פסק השו""ע כהרשב""א הרי פסק בגרעינים מתוקים דברכתן בפה""ע, ותי' המג""א (ס""ק ז') דכיון דהם מרים מאד אינם פרי כלל [ולא דמי לשקדים שבסעי' ה'] {וכן ראינו לעיל בפירות קטנים שאינם ראוים אפי' ע""י הדחק אם חזר ומתקן ע""י האור אינם עולים אלא לשהכל (מ""ב ס""ק י""ט), ובשעה""צ לעיל (ס""ק י""ט) הביא העוללות אפרים דס""ל דברכתו בפה""ע, אולם משמע שם דהעוללות אפרים דס""ל לעיל דברכתו בפה""ע מודה בגרעינים דאינם מעיקר הפרי שברכתו שהכל}, וכתב המ""ב (ס""ק כ""ה) דלמעשה ראוי לברך על הגרעינים מרים שמתקן שהכל, דלפי הגר""א דפסק כהרשב""א במתוקים צריך לברך עליהם בפה""א וא""כ פשוט דמרים שמתקן מברך עליהם שהכל {דרק בפרי גמור אמרינן דע""י מתקן באור מחזירן לקדמותן}, ומ""מ בדיעבד אם בירך בפה""ע או בפה""א על גרעינים אלו יצא דיש סוברים דגרעינים מתוקים ברכתן בפה""ע (תוס' ושו""ע) וממילא יש סוברים דכשחוזר ומתקן מחזירים לבפה""ע (דה""ח, שעה""צ ס""ק כ""ו) [ור""י באק רצה לדייק מתוס' (ל""ו ע""ב) דאפי' גרעינים שאינן ראוים לאכילה אלא ע""י מתיקה באור (כגון אפרסקין ותפוחים) שברכתן בפה""ע, ודלא כהמג""א, וצ""ע]."	סימן רב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרי שקורין סאפטאלין?	"הביה""ל (ד""ה גרעיני) מסתפק אם הגרעינים כשאר גרעינים ותלוי במח' הנ""ל או דלמא לכו""ע ברכתו בפה""ע"	סימן רב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כששותה שמן זית 1) בפנ""ע 2) עם פת 3) עם אניגרון?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-36c8b681b7eb05da05dd0d0bdf944569b982ad45.jpg"">"	סימן רב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ברכת השמן בפה""ע ולא שהכל כשאר משקין?"	"תי' הערוה""ש (סעי' כ') כיון שנוטעין אדעתא דהכי ברכתו בפה""ע {ועוד י""ל דהוא חשיבי טפי}"	סימן רב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל ירקות עם שמן כדי לרפאות שפתיו שהם יבשים?	"נראה דיברך בפה""א ולא אמרינן דהוי כמו אניגרון לרפואה דמברך בפה""ע דשאני הכא שאינו מכוין לאכול השמן רק לסוך השמן על שפתיו"	סימן רב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שקדים 1) מרים 2) מתוקים? (קטנים/גדולים)	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-4a3b6e6aa7f20f174545156caef7354492368d88.jpg"">"	סימן רב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשאר פירות שהם מרים?	"הדין שוה לשקדים (מ""ב ס""ק ל""ז) [ולפיכך הברכה על לימונים הוא שהכל, ואם מתקן יברך עליהם בפה""ע (כה""ח סי' ר""ד ס""ק כ""ד)]"	סימן רב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בצלף?	"איתא בגמ' ברכות (ל""ו ע""א) דעל העלין ותמרות ברכתן בפה""א [ונטעי אינשי גם אדעתא דהכי, אכן, כתב הברכ""י דבזמ""ז דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי ברכתן שהכל (שעה""צ ס""ק מ""א)], על האביונות יש עליהם איסור ערלה וברכתן בפה""ע, ועל הקפריסין יש בזה מח' בגמ' אם יש בה ערלה וברכתן בפה""ע או לא, מר בר רב אשי אכל הקפריסין ולפיכך פסקו הבה""ג רי""ף ורמב""ם דברכתן בפה""א, אבל תוס' והרא""ש מדחו דאכלה משום כל המקיל בארץ הלכה כמותו בחו""ל, ומשמע דבארץ ישראל הוי פרי ואסור בערלה וברכתן בפה""ע [וממילא ה""ה בחו""ל ברכתן בפה""ע], והשו""ע פסק כהרי""ף והרמב""ם דברכתן בפה""א, וכן פסק הטור מחמת ספק, ומ""מ כתב רע""א דבדיעבד יוצא בבפה""ע (מ""ב ס""ק ל""ט) [אכן, יש להסתפק על העלין ותמרות אם יוצא בבפה""ע בדיעבד דשמא אינן בכלל פרי בכלל (שעה""צ ס""ק מ""ב)]"	סימן רב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה על פאמערצי""ן (קליפות תפוזים שטוגנים בדבש)?"	"כפשוטו הוו כמו קפריסין דברכתן בפה""א (וכ""כ הט""ז סי' ר""ד ס""ק ט""ו), אבל המג""א (ס""ק י""ז וס""ק ל""א) ס""ל דברכתן בפה""ע דהם מגוף הפרי, והם ראוים חיין ע""י הדחק, והפמ""ג (א""א ס""ק י""ז) ס""ל שהכל דלא נטעי אינשי אדעתא דקליפה והדבש עיקר, והכריע המ""ב (ס""ק ל""ט) דלכתחילה יברך שהכל ובדיעבד יוצא בבפה""ע או בבפה""א, והערוה""ש (סעי' ל') כתב דבזמנו היה העיקר פרי וא""כ פשוט דברכתן בפה""ע."	סימן רב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קליפות 1) אתרוג (שמטוגנים בסוכר) 2) תפוחים?	"1) אם נטעי אדעתא דהכי ברכתן בפה""ע וכמ""ש הערוה""ש (סעי' ל'), אבל מה שנוהגין בזמנינו לטגנן אחר סוכות ולא נטעי אדעתא דהכי לכאורה תלוי במח' במ""ב (ס""ק ל""ט) ולכתחילה יברך שהכל וכמו שמצינו (לקמן סי' ר""ג סעי' ד' - ה') שפירות של אילני סרק שאינם ראוים לאכילה אלא ע""י בישול ברכתן שהכל (עי' שערי הברכה פי""ז סעי' כ', והע' ל""ז) 2) הוא אוכל גמור כדמבואר בערוה""ש (שם) לגבי גרעינים (וכ""כ מ""ב דרשו)"	סימן רב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתמרים שמעכן 1) מעט ומתקיים חתיכות קטנות 2) יותר אבל עדיין ממשן קיים 3) הרבה עד שהם נימוחו לגמרי ולא ניכר צורתן כלל?	"1) לכו""ע ברכתן בפה""ע 2) המחבר ס""ל דברכתן בפה""ע, ויש מח' אם הרמ""א חולק עליו, המג""א (ס""ק י""ח) ס""ל דהרמ""א מודה בכי האי גוונא דברכתן בפה""ע, אבל הגר""א (ס""ק ט""ז) ס""ל דהרמ""א חולק אף בציור זה, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק מ""ב) דברכתן בפה""ע. 3) לפי המחבר ברכתן בפה""ע, ולפי הרמ""א ברכתן שהכל [ומיירי כשהוא נעשה כמשקה (רע""א), וכן מבואר בערוה""ש (סעי' כ""ז - כ""ט) דכתב דהוא כמו סירו""פ, אלא דהוא ס""ל דליכא מח' כלל ואף המחבר מודה בזה דברכתן שהכל], ואע""פ שהט""ז פסק כהמחבר, הביה""ל (ד""ה תמרים) הביא מהרבה ראשונים ושאר פוסקים דקיי""ל כהרמ""א דברכתן שהכל [ובדיעבד יוצא בבפה""ע], אבל לגבי ברכה אחרונה כדאי להוציא עצמו מידי ספק, ואם א""א הכריע המ""ב (ס""ק מ""ב) לברך מעין שלש דמשמע מהרמ""א דמעיקר הדין ס""ל דברכתן בפה""ע אלא דחושש לכתחילה לשהכל [ולא חיישינן מה שהוא סתירה משום דיוצא בדיעבד בשהכל (אג""מ יו""ד ח""ב סי' כ""ה)]"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההגדרה שלא ניכר כלל?	"{מרע""א וערוה""ש משמע דצריך להיות ממש כמשקה, ונראה דה''ה אם הוא כמשקה עב ובלבד שאין בה lumps אלא הוא smooth, כן נראה להגדיר בדרך כלל, אבל דוחק להגדיר דתלוי אם יכול להכיר החתיכות מאיזה פרי הם באים דהרי אפי' אם הם גדולים ביותר א""א להכירם בעצם, ורק מפני שאנחנו מורגלים במאכלים אלו יש לנו ידיעה מהו המאכל}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רובו smooth אבל יש מקצת lumps?	"{נראה דהוי כאילו לא נימוחו לגמרי וצריך לברך כראוי לה אפי' על החלק ש-smooth, אכן אם היה smooth ואח""כ הוסיפו דברים אחרים, אז כבר נתבטל צורתו לגמרי וברכתו שהכל והדברים אחרים בטלים בתוכו}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם רוב דרך אכילת אותן פירות הוא ע""י ריסוק?"	"המג""א (ס""ק י""ח) הביא מתרוה""ד דכיון שדרך לכתוש כל בשמים חשיבי דקיימי במילתייהו משא""כ בדבר שאין דרכו תדיר להיות מעוך ומרוסק ברכתו שהכל, וכ""כ הגר""ז (סעי' י""ז) דאם דרך אכילתן כתושים ברכתן כמותן, אבל הוסיף דצריך להיות שאין דרכן לאוכלם שלמים [עי' בסמוך], והחיי""א (כלל נ""א סעי' י') משמע דא""צ להיות כ""כ שאין אוכלים אותם שלמים אלא שרוב פעמים שאדם אוכלם אוכל אותם מרוסקים דכתב דתלוי אם הוא דרך רוב אכילתן להיות ע""י ריסוק אז ברכתן הראוי כמותן, וכן מובא במ""ב (ס""ק מ""ד) {ומבואר כאן דאינו תלוי על דעת הנוטעים אלא על דעת האוכלים, וכ""כ שערי הברכה (פכ""ג הע' 223) לגבי חמאת בוטנים [ואין נפק""מ כמה בוטנים הולכים לחמאה אלא תלוי אם אדם אוכל בוטנים או חמאה יותר]. ולענ""ד נראה לפרש הענין דבסתמא אזדא השם פרי ממנו כשרסקן לגמרי, חוץ מאופן דאינו אוכלו שלמים אלא מרוסקים כגון בשמים וכדומה, וזהו כוונת התרוה""ד והגר""ז, ובס""ד מצאתי כן מפורש בתשובת חת""ס (או""ח סי' נ', מובא במ""ב לקמן סי' ר""ח ס""ק ל""ג) וגם מצאתי לשון זה בחיי""א (כלל נ""א נשמת אדם ס""ק ח'), ואפשר דיכול לדחות ולפרש כוונת החיי""א [כדי שלא יהיה סתירה למש""כ בנשמת אדם] דהא דכתב החיי""א ""רוב"" היינו כשרוב בני אדם אוכלים אותה רק מרוסק ולא שלמים כלל, וכן אשכחן דוגמא לזה לקמן בסעי' י""ב דתלוי אם רוב בני אדם אוכלים הפרי רק מבושל או רק חי, ולפי""ז רובא דרובא מאכלים יהיו ברכתן שהכל כשהם מרוסקים, ובזה ניחא למה נקטו הפוסקים רק בשמים לציורים שאוכלים אותם מרוסקים ולא שאר דברים, ובזה ניחא נמי מה שיש מקשים למה הוא תלוי ברוב אכילתן הרי הוא דרך לרסקן ואפי' אם הוא מעט פחות מרוב, ולפי""ז ניחא דצריך להיות נאכלים בדוקא מרוסקים ואפי' אם מוצא איזה יחידים שאוכלים אותם שלמים לא אכפת לן כל זמן שהם המיעוט}, ובמקום ספק, כתבו המג""א בשם התרוה""ד והגר""ז דברכתן שהכל, וכן מבואר מוזאת הברכה (בירור הלכה סי' י""ז) דאפי' מפני כמה ספיקות ראוי לברך שהכל."	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קמח 1) של חיטין 2) של קטניות?	"1) מבואר לקמן (סי' ר""ד סעי' א', וסי' ר""ח סעי' ה') דברכתה שהכל, ולכאורה קשה דדרך רוב בני אדם הוא לאכול חטה טחון ופת וא""כ דרכו בכך תדיר וליהוי ברכתו בפה""א אפי' להרמ""א, וי""ל דדמבואר בגמ' (ברכות ל""ו ע""א) דיש לה עילוי אחרינא דפת ומש""ה ברכתו שהכל, ועי' בגר""ז (סי' ר""ב סעי' י""ז) וערוה""ש (סי' ר""ד סעי' ט') {וכן מבואר מירושלמי ברכות (פ""ו ה""א) דהביא ראיה מפת דדוקא על פת שהוא מחיטין שחוקים מברכין המוציא אבל על שאר ירקות שחוקות מברכין בפה""א, ועל כרחך מפני שדרכו בכך} 2) מבואר לקמן (סי' ר""ח) דברכתו שהכל, וביאר הנשמת אדם (כלל נ""א ס""ק ח') דאפי' להמחבר מודה בדבר שאין דרכו כלל לרסקו שברכתו שהכל"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קוגל של תפוחי אדמה?	"אם הוא נטחן לגמרי ברכתה שהכל, ואם הוא חתיכות קטנות בפה""א."	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחר שנטחן חזר והדביקן יחדו?	"כתב הא""א מבוטשאטש דרק בלחם מצינו דמהני דיבוק, משא""כ בשאר פירות נשארו שהכל {ולפי""ז יש לברך שהכל על pringles, smooth mashed potatoes, etc}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על peanut butter?	"{כפי הידיעות אצלי נראה דהוא כמחצה מחצה מה שמשתמשים בבוטנים לאכילה או לחמאת בוטנים, אלא שבזן Runner Peanuts רובן לחמאת בוטנים, אבל כיון שהוא ספק אם אזלינן בתר הזן, וגם הוא ספק רוב, נראה דעדיף לברך שהכל, ועי' בספר וזאת הברכה (לוח ברכות הע' י'), ועי' בספר שערי הברכה (פכ""ג הע' 223) שמשיג על כמה דברים שבספר וזאת הברכה. אכן, לפי מה שכתבתי למעלה דהולכים אחר רוב אכילת בני אדם ליכא ראיה כלל [אבל בזה יש לדון אם דרך אכילת בוטנים בעין או כחמאה, ויתכן לומר דרוב אכילת בוטנים הוי בעין ומה שאוכלים חמאה היינו טפל לפת וכדומה ואין זה עולה לחשבון (וכ""כ מעדני אשר סי' פ""ג אות ב')], ועוד לפי מה שרציתי להגדיר הענין פשוט דמברך שהכל דהרי אוכלים בוטנים גם שלמים} "	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על falafel balls?	"{כפי הידיעות אצלי הוא בא מ-chick peas שאינן נטחן לגמרי, ומוסיפין עוד דברים, וכפשוטו ברכתו בפה""א, וע""ע בוזאת הברכה (בירור הלכה סי' י""ט סעי' ג' ס""ק ד') ושערי הברכה (פכ""ג הע' 570) דס""ל שהכל, וצ""ע, ואם הקמח לטעם פשוט דברכתו במ""מ דכיון שנתבשלו יחד רק מברך במ""מ}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על חומוס?	"{כפי הידיעות אצלי דרוב chickpeas הולכים ל-חומוס, אמנם לפי פשטות החיי""א ומ""ב אין זה נפק""מ אלא תלוי איזה דבר נאכל יותר, ועוד לפי מה שרציתי להגדיר ע""פ שאר הפוסקים דתלוי אם הוא נאכל רק מרוסק בודאי לא שייך לברך עליו בפה""א. אכן, כל זה מיירי כשהם מרוסקים לגמרי אבל אם יש חתיכות קטנות בתוכו ברכתו בפה""א}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על macaroons?	"אם coconut ניכר בהם ברכתו בפה""ע, ואם אינו ניכר ברכתו שהכל (הרב דוד העבער שליט""א, הרב י""א פארכהיימער שליט""א) {ויש להוסיף דברכתו בפה""ע אפי' אם יש הרבה מיני שהכל, לא מיבעיא לפי מש""כ דאזלינן בתר רוב מין דברכתו בפה""ע אלא אפי' אי אמרת דאזלינן בתר רוב ברכה היינו כשכולם עיקרים אבל כאן הסוכר ועוד דברים אינם מבאים אלא להטעים מאכל ואינם בכלל החשבון וא""כ פשוט דברכתו בפה""ע}"	סימן רב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על דבש תמרים?	"הבה""ג ס""ל דברכתו בפה""ע מפני שהוא מפורש בקרא (ב""י), והגהות אשר""י ס""ל בפה""א, אבל למעשה שאר הפוסקים ס""ל דברכתה שהכל דזיעה בעלמא הוא, וכן קיי""ל [והא דכתיב דבש בקרא, היינו תמרים היוצא מהן דבש (מ""ב ס""ק מ""ו)]"	סימן רב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בפירות שרוב אכילתן ע""י סחיטה?"	"לפי הרשב""א ברכתה בפה""ע, לפי הרא""ש ברכתה שהכל, ומספק יברך שהכל (שעה""צ ס""ק נ""ד), והחזו""א מצדד דאפי' להרא""ש ברכתה בפה""ע. [ולפי המרדכי (מובא במג""א (סי' ר""ה ס""ק ו')) תלוי אם שותה אותה כמשקין או טובל בה כאוכל]"	סימן רב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשמוצץ פירות?	"כתב רע""א דמברך ברכת הפרי, אכן עי' מש""כ לקמן (סי' ר""ג) דיש לברך שהכל על רוב פירות אבל בענבים יש לברך בפה""ע"	סימן רב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סופי ענבים שאין מתבשלים לעולם?	"המהר""ם מרוטנבארק ס""ל דברכתו שהכל ובורא נפשות, והשיג עליו הטור דברכתו בפה""א [וכדאשחן לעיל בסעי' ב' בבוסר], ותי' המ""ב (ס""ק נ') דבוסר עומד להתבשל משא""כ סופי ענבים אלו (וכעין זה במג""א ס""ק כ')"	סימן רב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נובלות ומהו ברכתן?	"1) רש""י פי' שנשרפו ונתייבשו בחמה לקלקולא (שו""ע)<br>2) הערוך (ועוד ראשונים) פי' שהוא מין תמרים שאינם מתבשלים לעולם עד שמחממין אותן בעפר וכדומה (מ""ב ס""ק מ""ט) [ומסתפק הביה""ל (ד""ה שבשלם) בברכתן לאחר שמחממן בעפר]<br>3) הרמב""ם בפיהמ""ש פי' דנפלו מהאילן קודם בישולן (ביה""ל ד""ה שבשלם).<br>ולגבי הברכה, תנן במתני' דברכתן שהכל, ולמעשה בכולן יש לברך שהכל [דהא""ר כתב דהשני פירושים ראשונים אמת (שעה""צ ס""ק נ""ז), ואע""פ שיש חולקים על פי' של הרמב""ם מ""מ אינו ברור כ""כ ולפיכך אם נפלו מן האילן מעצמן יש לברך שהכל [ובדיעבד יוצא בפה""ע] {ועדיין יש ספק בברכה אחרונה}, אבל אם נפלו מחמת הרוח יש לברך בפה""ע (ביה""ל ד""ה שבשלם וד""ה מברך) "	סימן רב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי מברכין בפה""ע/בפה""א על מי פירות/ירקות?"	"1) הרשב""א ס""ל דתלוי ברוב אכילתן, אם רובן נאכלין ע""י שליקה יברך בפה""ע/בפה""א, ואם רובן נאכלין בעיניה אז יברך שהכל<br>2) הרא""ש ס""ל דתלוי בבישול, דאם מבשלם אז יוצא טעם הפרי וירק וברכתן כמותן [ודוקא כשטובים לבשלם, אבל א""צ רוב (ביה""ל ד""ה על)], אבל אם רק סוחטן ברכתן שהכל דהוא טעם קלוש.<br>3) הערוה""ש (סעי' ל""ו) הביא שיטת הרמב""ם דהוא ע""ד הרשב""א אלא דס""ל דוקא כשדרכן לבשלם, והוסיף דדוקא כשמבשלם בשביל מימיהם (ושיטה זו אינו מובא בשאר פוסקים)<br>4) המרדכי (מובא במג""א סי' ר""ה ס""ק ו', וכן מוזכר בגר""א ס""ק י""א) ס""ל דאם שותהו כמשקה ברכתו שהכל, ואם טובל בתוכו ברכתו בפה""א או בפה""ע.<br>למעשה יברך שהכל אלא אם יכול לברך בפה""ע/בפה""א לכו""ע [כן מבואר ממ""ב (ס""ק נ""ג) ושעה""צ (ס""ק נ""ד)], וכגון שרובן [או עכ""פ דרכן] לבשלם דאז הפרי נשאר בפה""ע וגם המשקה בפה""ע (ביה""ל ד""ה על), וגם חיישינן להמרדכי ולעולם מברכים שהכל כשהוא דרך שתייה (אג""מ יו""ד ח""ב סי' כ""ה)], ולגבי ברכה אחרונה שיעורו ברביעית (אג""מ או""ח ח""א סי' ע""ה)."	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רובן מבשלם רק לאחר שנתייבשו?	"הב""ח והט""ז (ס""ק ח') ס""ל דאם מבשלם לאחר שנתייבשו צריך לברך בפה""ע על המרק, אבל המג""א (ס""ק כ""ב) חולק עליהם דלמעשה לא נטעי אדעתא דהכי אלא לאוכלם חיין, והמ""ב (ס""ק נ""ב) סותם כהמג""א"	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשקה משזיפים?	"החיי""א כתב דרובן נטעי אדעתא לייבשן ואח""כ לבשלם וא""כ ברכתן בפה""ע, ודלא כהפמ""ג דמצדד שהכל (מ""ב ס""ק נ""ב, שעה""צ ס""ק ס""ד)"	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שורה הפרי במים?	"אם שראן מעת לעת [ולפי טבע הדבר לפעמים צריך יותר מעת לעת (שעה""צ ס""ק ס') {ונראה דזהו רק כדי שיהיה טעם חזק במים, אבל פשוט דלאחר כ""ד שעות יש טעם כל דהו במים לגבי הל' יו""ד}] דינה כבישלה (מ""ב ס""ק נ""א)"	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על הפרי כשמבשלה?	"אם רק טובה לאוכלה חי ברכתה שהכל וממילא המים שיצא ממנה שהכל לכו""ע, ואם ג""כ טובה לאוכלה מבושל ברכתה בפה""ע, ולגבי המשקה שיצא ממנה לפי הרא""ש לעולם היא בפה""ע ולפי הרשב""א אינו בפה""ע אלא אם רובן או עכ""פ דרכן לבשלם (ביה""ל ד""ה על)"	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על 1) קפה ותה 2) שוקלוד?	"1) הבאה""ט (ס""ק י""ט) הביא הפרח מטה אהרן ושבות יעקב דס""ל שהכל, והלכות קטנות ופנים מאירות דס""ל דמדינא בפה""א אלא שנהגו לברך שהכל, וכ""כ השע""ת (ס""ק י""ט) דנוהגין לברך שהכל [דהרי הוא משקה וכמ""ש הגר""א לעיל (ס""ק י""א)] [ועי' במ""ב דרשו דצריך לחלק בין זה לעשב תבלין כגון אני""ס (סי' ר""ד סעי' א') שמברך בפה""א על מי בישולו {ואולי היה בעיקרו לטבל ולא לשתות, וכמו שמצינו במג""א (לקמן סי' ר""ה ס""ק ו') בשם המרדכי}] {אמנם, הקיצור שו""ע (סי' נ""ג סעי' ג') רצה לפרש ע""פ מש""כ המ""ב לקמן (סי' ר""ה ס""ק י') דאם בישלם רק בעבור המים ואינו אוכל הירקות צריך לברך שהכל {אכן, לענ""ד אינו דומה כלל דהתם מיירי בירקות שנאכלים בין בחיין בין מבושלים ואז אמרינן דכדי לברך על מימיו בפה""א צריך לאכול גם הירקות כדי שיהיה כמו המשך של הירקות, משא""כ בדבר שאינו נאכל כי אם מבושלים זהו העיקר פרי אפי' כשהוא מרוסק ומבושל לגמרי וממילא בקפה ותה עדיין קיימין ונחשב כאילו הוא אוכל הירקות ממש. ובאמת לפי""ז, ג""כ יש לדון על הדמיון להגר""א דהוא משקה דאפשר דהגר""א לא מיירי אלא בשמן או שכר דהם באים מדברים שנאכלים חיין ומבשולים אבל דבר שנאכל רק מבושל יתכן דאפי' אם שותהו ברכתו יהיה בפה""ע או בפה""א, ועדיין יש לעיין בזה} 2) שהכל, וביאר הדברי יוסף (סי' י""ד) דעיקרה להמשקה ולא לאכול הפרי (שע""ת שם), ועי' מש""כ לקמן סי' ר""ג סעי' ז'"	סימן רב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על מי תאנים שבישלם או שראן?	"לפי הרא""ש ברכתה בפה""ע [והא דאמרינן דנסתפק הרא""ש היינו משום דהרא""ש נקט שיטתו בלשון אפשר דדלמא החילוק הוי כמו הרשב""א (גר""א ס""ק כ""ד)], ולפי הרשב""א ברכתה שהכל, ולמעשה מספק יש לברך שהכל שיוצא לכו""ע"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל נמי התאנים גופה?	"כתב המ""ב (ס""ק נ""ד) דמסתבר דאז המים טפלים להם וא""צ לברך עליהם כלל, ומיהו אם עיקר כוונתו על המי תאנים נמי אינם נטפלים להתאנים, ואם יברך בפה""ע על התאנים תחילה תו לא מצי לברך על המי תאנים [דלפי הרא""ש כבר יצא] ולפיכך יברך שהכל על דבר אחר (מג""א ס""ק כ""ד, מ""ב שם, שעה""צ ס""ק ס""ו) {ולכאורה יש עוד עצה לברך שהכל תחילה על המי תאנים ואח""כ יברך בפה""ע על התאנים [אבל אם יש חשש שהתאנים טפלים להמים אין זה עצה], אלא דאין זה לכתחילה כ""כ לשנות סדר קדימת הברכות, ועי' מ""ב לעיל (סי' קס""ח ס""ק ס""ה) דכתב כעין עצה זו לברך על הפחותה תחילה, אבל יותר טוב לברך על המעולה תחילה ולברך על דבר אחר}"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בברכה אחרונה?	"הוא ספק מעין שלש ספק בורא נפשות [ואע""פ שמעין שלש פוטרת שאר פירות אפ""ה אינו פוטרת מי תאנים אם ברכתן שהכל (מג""א ס""ק כ""ה, מחה""ש, רע""א לקמן סי' ר""ח סעי' י""ג)], ואם אין לו עצה אחרת (עי' להלן) כתב הכנסת הגדולה שצריך לברך בורא נפשות, אבל המג""א (ס""ק כ""ו) מפקפק בזה דהרי בורא נפשות אינו דומה לשהכל ואינו פוטר מעין שלש, וכן משמע מהב""י והב""ח דאין לו עצה כלל, ותי' הנהר שלום דכיון דהרשב""א ודאי והרא""ש מסופק, אמרינן אין ספק מוציא מידי ודאי, וכעין זה בערוה""ש (סעי' ל""ט) דרוב ראשונים ס""ל כהרשב""א (ביה""ל ד""ה ובורא), אכן בשעת הדחק יכול לשתות יין ולכלול על הפירות לתוך הברכה מעין שלש [דמה שכתב הב""י דאינו יכול לעשות הכי היינו רק לכתחילה אם יש לו עצה אחרת, אבל אם אין לו עצה אחרת מותר] (ביה""ל שם) [והר""י באק רצה לתלות זה במח' שו""ע ומג""א לעיל (סי' קפ""ח סעי' ז') לגבי הזכרת ר""ח בחתימה בשבת ר""ח, ע""ש]"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצות לגבי ברכה אחרונה?	"1) יאכל פרי משבעת המינים [או קצת מהתאנים גופה (ביה""ל ד""ה פרי)] וישתה מים [וכגון שהוא צמא קצת (ביה""ל ד""ה ישתה)] ויברך אח""כ מעין שלש ובורא נפשות [ומבואר במג""א (ס""ק כ""ו), מחה""ש, פמ""ג (א""א ס""ק כ""ו), וביה""ל (ד""ה ברכת) דיש להקדים ברכת מעין שלש שהיא חשובה [ודלא כהערוה""ש (סעי' מ') דכתב דיקדים לאיזה שירצה] {ומ""מ להוציא עצמו מספק ברכה שא""צ יש להקדים בורא נפשות למעין שלש כדמבואר במג""א (שם)}]<br>2) ישתה המי תאנים בתוך הסעודה ונפטר בבהמ""ז, ולגבי ברכה ראשונה צריך לברך שהכל [ואפי' להרשב""א, ואין זה כדברים הבאים מחמת הסעודה דאין זה אלא כרוטב הפירות וכפירות דמי אלא שברכתן שהכל (ביה""ל ד""ה בתוך) {ולפי""ז על מיץ תפוזים וכדומה צריך לברך שהכל באמצע הסעודה, אלא צ""ל דנוהגין העולם לשתותם כדברים הבאים מחמת הסעודה, ורק בזמנם היו שותים אותם כקינוח ותענוג (ר""י באק), וכ""כ פסק""ת (אות כ""ט)}]"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד כמה צריך להחמיר הירא שמים?	"מכאן משמע דירא שמים א""צ להחמיר על ברכה ראשונה דלעולם יש לו עצה לברך שהכל, אלא לגבי ברכה אחרונה דאין לו עצה צריך להחמיר [וע""ע בערוה""ש (סעי' ב') דמבואר דיש מנהג חסידות להחמיר אפי' לגבי ברכה ראשונה] {ועי' בשבת (ק""כ ע""א) דמבואר דחסיד עדיף מירא שמים}, אכן, אשכחן לקמן (סי' ר""ח) דיש מחמירין שלא לאכול אורז או אערקעש""י וויי""ץ אלא בתוך הסעודה, והיינו רק מחמת הספק בברכה ראשונה {ואפשר דהתם הוא מדת חסידות ולא מדת ירא שמים}"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הקובע על היין, האם הוא פטור מלברך ברכה ראשונה ואחרונה על מי תאנים?	"לפי הרשב""א דס""ל דהוא כמיא בעלמא בודאי נפטר בברכה ראשונה ואחרונה שעל היין, אלא לפי הרא""ש דס""ל דברכתה כתאנים, יש בזה מח', המג""א (סי' ר""ד ס""ק י""ז) ס""ל דנחשב כפרי ואינו נפטר בברכת היין, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק כ""ו) ס""ל דהרא""ש מודה דהוי משקה ונפטר בברכת היין {ומב""י וביה""ל (ד""ה ובורא) ליכא ראיה ממה שכתבו שיברך על היין ויכלול גם על העץ דלכאורה משמע כהמג""א, דליתא, דהתם מיירי כששותה היין אח""כ ובודאי אינו פוטר המשקין ששתה לפני זה, ופשוט} "	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך למשוך המים מהצמוקים כדי לברך עליו בפה""ג?"	"1) המג""א (ס""ק כ""ז) ס""ל דמה שכתב הב""י ""דמשך"" היינו לאו דוקא, ואפי' אם בשעה שהצמוקים מעורב בה ברכתה בפה""ג, ובלבד שכוונתו רק לשתות היין ולא לאכול הצמוקים [וה""ה לגבי ענבים דאפי' כשהם בתוך היין ברכתה בפה""ג, אלא שאינו נפסל ע""י מגע עכו""ם אלא כשמשך] (מ""ב ס""ק נ""ז)<br>2) המגן גיבורים ס""ל דמשך דוקא, ודוקא בתוך ג' ימים, אבל לאחר ג' ימים ברכתו בפה""ג אפי' כשהם בתוכה (מ""ב שם)<br>3) הנהר שלום פי' דמשך דוקא, ודוקא אם רק שראן בעלמא, אבל אם כתשן וסחטן ברכתו בפה""ג אפי' כשהם בתוכה (שעה""צ ס""ק ס""ט)"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להיות לחלוחית בתוך הצימוקים?	"אם יש לחלוחית ברכתו בפה""ג [ואפי' אם ליכא שיעור כדי לרמיא ג' ואתא ד', דכח הצימוקים יפה והם נותנים טעם חזק (מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק נ""ח)], ואם אין בהם לחלוחית ברכתו שהכל (מ""ב ס""ק ס') {ואפי' להרא""ש, וזה גרוע טפי ממים שנתבשלו בשזיפים דיש להם לחלוחית מעט}, והערוה""ש (סעי' ט""ו) רצה ללמד זכות על מנהג העולם לברך בפה""ג אע""פ דאין בהם לחלוחית ורוצה לתלות נדון זו אם טעם כעיקר דאורייתא או דרבנן, וכמ""ש למעלה בסוף סעי' א'."	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עושה מיץ ענבים בביתו ע""י ריסוק ענבים בבלנדר?"	"מבואר ביו""ד (סי' קכ""ג סעי' י""ז) דאינו נחשב כיין עד שמוציא החרצנים והזגים מהיין (וזאת הברכה פי""ב)"	סימן רב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכלל אם מברכין על פירות חיין/מבושלין בפה""ע?"	"בדרך כלל ברכתן בפה""ע בין חיין בין מבושלים [ואפי' אם הם טובים יותר מבושלים (מ""ב ס""ק ס""א)], אבל אם רוב בני אדם אין אוכלים אותם חיין אלא מבושלים ברכתן שהכל כשהם חיין [כשראוין לאכילה ע""י הדחק (ביה""ל ד""ה לאוכלם)] דלא אקרי עיקר פרי אלא כשמבשלו (מ""ב ס""ק ס""ד) [ואפי' אם הם ג""כ טובים חיין אלא שרוב בני אדם אין אוכלים אותם בחיין ברכתן שהכל (חיי""א, מ""ב ס""ק ס""ד), ודלא כמג""א (סי' ר""ה ס""ק ג') דס""ל דכיון שהם טובים חיין ברכתן בפה""ע {צ""ע קצת המציאות דאם הם טובים חיין למה אין דרכן לאוכלם חיין}], וה""ה לאידך גיסא אם רוב בני אדם אין אוכלים אותם כלל מבושלים אלא חיין, ברכתן בפה""ע רק כשהם חיין אבל כשהם מבושלים שהכל [ולפי הערוה""ש (סעי' מ""ב) בפה""א], {ויתכן דזהו פשט בגר""ז (סעי' ט""ז)}, "	סימן רב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על הכוסס חיטין?	"הרמב""ם ס""ל דיברך שהכל דרוב בני אדם אין אוכלים אותם חיין, אבל השו""ע (סי' ר""ח סעי' ד') פסק כהברייתא בגמ' (ל""ז ע""א) דיברך בפה""א, וביאר הביה""ל (ד""ה ואם) כיון שהוא מוכן למזון חשיב יותר [וצריך לומר דאורז נמי בכלל זה דהכוסס אורז ג""כ מברך בפה""א (מ""ב דרשו)]"	סימן רב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מענבים קודם שהגיעו לפול הלבן?	"בענבים קודם שהגיעו לפול הלבן אמרינן לעיל (סעי' ב') דלפי השו""ע ברכתן בפה""א [ולפי החיי""א שהכל] דהרי סופן לגדל ולהיות ראוי חיין משא""כ בפרי שלעולם אינו נאכל חי גרוע טפי וברכתו שהכל אפי' להשו""ע (ביה""ל ד""ה מברך)"	סימן רב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על אגוז שמטוגן בדבש 1) לאחר נגמר גידולם 2) קודם שנגמר גידולם?	"1) הטור הביא שיטת הרוקח דס""ל שהכל דהרי אם בישלה ע""י מים משתני לגריעותא ויהיה שהכל, ממילא עכשיו שטיגנה בדבש הדבש הוא העיקר, אבל הטור דחה שיטה זו וס""ל דברכתו בפה""ע, וביאר המ""ב (ס""ק ס""ז) דעכשיו שהם מטוגנים ע""י הדבש נתעלו והו""ל כדברים שטובים חיין ומבושלים, והדבש בטל להאגוז [ואפי' אם האגוז כתות ושבור, כל זמן שצורתו ניכר קצת (מ""ב ס""ק ס""ח)] 2) ברכתו שהכל, וביאר המ""ב (ס""ק ע""א) דלא נטעי להו אדעתא דהכי וממילא הוו כמו שקדים מתוקים כשהם קטנים שברכתן שהכל (לקמן סי' ר""ד סעי' א'), וכ""ש בנד""ד שאינן ראוין כלל אלא ע""י טיגון דעכשיו אינם מתעלין יותר משהכל {ואולם, לפי השו""ע דאזלינן בתר הל' שביעית נמצא שהוא גמר פרי, ולפי העוללות אפרים ברכתו בפה""ע, אבל העיקר הוא כהמג""א דאפי' בכה""ג ברכתו שהכל}"	סימן רב סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה על סוכר 1) של קנים 2) של בוריקע""ס?"	"1) הרא""ש ותוס' (ברכות ל""ו ע""ב) ס""ל דברכתו בפה""ע דכתיב יערי עם דבשי [והגאונים ורבינו יונה והבה""ג ס""ל בפה""א דס""ל אע""ג דעץ הוא מ""מ כיון דלאו פירי קמפיק ולאו פירי קאכלינן ברכתו בפה""א כמו שותא דפרחא (ביה""ל ד""ה על), ודלא כהערוה""ש (סעי' מ""ד) דביאר דשיטה זו ס""ל דאינו עץ אלא כזריעה בעלמא], והקשה עליהם הרמב""ם דלהוי דומה לדבש תמרים שברכתן שהכל, ותי' הטור דסוכר עדיף דנטעי אדעתיה דהכי, אולם למעשה פסק השו""ע לברך שהכל מספק [והגר""א (ס""ק כ""ח) ס""ל בפה""ע], וביאר הביה""ל (ד""ה על) דעת הרמב""ם דס""ל דברכתו שהכל מפני דאינו פרי כלל אלא דבר שיש בו טעם מתוק [ובדיעבד יוצא בפה""ע או בפה""א] [והא דכתיב יערי עם דבשי, אין ר""ל דהדבש נחשב כעץ ויער אלא דבשי שבתוך היער (ערוה""ש סעי' מ""ד)] 2) בזה יש סברא יותר לברך בפה""א, ומ""מ כתב הביה""ל דנוהגין לברך שהכל מפני שנשתנה ע""י האור ואינו ניכר כלל שבא מפרי או ירק אלא נראה כמלח בעלמא {וצ""ב, ויש לפרש מפני שנשתנה צבעו, ולפי""ז י""ל דה""ה מאכלים שבא מ-soy נמי ברכתם שהכל, וכ""כ וזאת הברכה (פי""ב ד""ה דוגמאות)}, ובדיעבד יוצא בפה""א [אבל לא בבפה""ע]"	סימן רב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על המוצץ קנים מתוקות?	"הגר""א (ס""ק כ""ט) כתב דתלוי במח' הנ""ל, וכן מבואר בביה""ל דיש בזה ג' שיטות, ולכתחילה יברך שהכל כפסק השו""ע, ובדיעבד יוצא בפה""ע או בפה""א [וה""ה הלועס לאקעריץ שברכתו שהכל שהוא עץ בעלמא שיש בו מתיקות (מ""ב ס""ק ע""ו)]"	סימן רב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על 1) פלפל 2) זנגביל 3) נגעליך 4) קינמון?	"1) רובן נטעי אדעתא לאוכלם יבשין מעורבין ומיעוטן אוכלם רטיבן, ממילא כשאוכלם רטובין יש מח' אם לברך עליהם בפה""ע או בפה""א (שעה""צ ס""ק פ""ט), ופסק המ""ב (ס""ק פ""ב) בפה""א [דדינם כבוסר (ערוה""ש סעי' מ""ה)], ואם אוכלם יבשין בפני עצמן אין לברך עליהם כלל (שו""ע סעי' ט""ז) [דבטלה דעתו אצל כל אדם והוי כאילו אוכל עץ בעלמא (ערוה""ש סעי' מ""ה)], ואם אוכלם ע""י תערובות עם סוכר יש לברך עליהם בפה""א (פמ""ג מש""ז ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ע""ט) {אבל אין מברכין עליו בפה""ע דלא נטעי אדעתא לאוכלה עם סוכר רק להיות תבלין במאכלים אחרים} 2) רטובים בפה""א, ביבשים בפנ""ע אין להם ברכה כלל וע""י תערובות בפה""א 3) יבשים בפנ""ע אין להם ברכה, וע""י תערובות בפה""א 4) גודל על הארץ ודרך לאוכלו אפי' ביובש וברכתו בפה""א {אכן בזמנינו הוא תבלין וברכתו שהכל (שערי הברכה פכ""ג הע' 634, וכן נקט מאיר עוז סי' רט""ז עמ' 55)}"	סימן רב סעיף טז-יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אוכל אגוז מושקא""ט 1) בפנ""ע 2) מעורב עם שכר?"	"1) בפה""ע, ואפי' ביובש (מ""ב ס""ק פ') 2) אם שותה רק לרפואה יברך בפה""ע, ואם גם משום צמא יברך שהכל (מג""א ס""ק ל""ד, מ""ב שם)"	סימן רב סעיף טז-יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם מסופק מהו ברכתו?	"צריך לילך אצל חכם [ואפ""ה אם בירך שהכל אינו מועל אלא שאינו חסיד (שע""ת ס""ק כ""ח)], ואם אח""כ עדיין אינו יודע הברכה אם הוא מסופק בכלל אם הוא פרי ברכתו שהכל, ואם רק מסופק אם זהו העיקר פרי ברכתו בפה""א (רמ""א, מג""א ס""ק ל""ו, מ""ב ס""ק פ""ד)"	סימן רב סעיף טז-יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מסופק אם לברך בפה""א או בפה""ע למה עדיף לברך בפה""א, הרי קיי""ל דהמברך בפה""ע על דבר שאינו העיקר פרי יוצא בדיעבד?"	"1) תי' החיי""א (כלל נ""א סעי' י""ב) דמה שיוצא בברכת בפה""ע אין זה אלא בדיעבד<br>2) הפנים מאירות (ח""א סי' נ""ח) והמחה""ש (סי' ר""י ס""ק א') תרצו דמה שיוצא בברכת בפה""א הוי משום דהוא מפורש במתני'<br> 3) מ""ב דרשו תי' ע""פ השעה""צ (סי' ר""ו ס""ק א') דהביא שיטות דס""ל דאינו יוצא בברכת בפה""ע"	סימן רב סעיף טז-יח		
